אגדות סווינג: רקדנים שחייבים להכיר. חלק 1

ברוכים הבאים. פוסט זה הוא החלק הראשון מתוך שניים על רקדני לינדי הופ שכל מי שמתעניין בריקוד ובתקופה חייב להכיר. והיום בתפריט: פרנקי מנינג ונורמה מילר.

פרנקי מנינג (Frankie Manning): הרקדן שהפך לשגריר

מי היה פרנקי מנינג? מי מכם שרוקד לינדי הופ כבר זמן מה, בוודאי שמע את שמו ואולי מכיר קצת מן ההיסטוריה של האדם המיוחד הזה. ולמי שטרם שמע את שמו, זו ההזדמנות שלכם ללמוד עליו. ללא הלינדי הופ, כנראה שלא היינו מכירים את פרנקי; ללא פרנקי, ספק אם הלינדי הופ שאנו מכירים כיום היה אותו הריקוד.

פרנקי בנמל סידני, לשם הגיע במסגרת סיבוב הופעות עולמי שכלל את אוסטרליה. 1938.

פרנקי מנינג נולד בג'קסונוויל, פלורידה ב-1914. כשהיה בן 3, עברו הוא ואמו להארלם שבניו יורק. באותן שנים, שחורים רבים מדרום ארצות הברית יצאו לחפש את מזלם בצפון המדינה. אמו של פרנקי, לוסיל, היתה אשת מסיבות תוססת ונהגה לקחת את פרנקי עמה לבילויים, כדי שלא תצטרך להשאיר אותו עם שמרטפית. אחד מהבילויים האופיינים להארלם באותה התקופה היה "מסיבות שכר דירה" (rent parties), שגבו רבע דולר בכניסה, ומטרתן היתה לסייע באיסוף כסף לתשלום שכר הדירה של הדיירים. פרנקי נהג להציץ ברוקדים מבעד לדלת והיה מוקסם מהאווירה המשולהבת, שמחת החיים והתנועות הקצביות. בהמשך, כשבגר מעט, הורשה להיכנס לרחבת הריקודים והיה נוהג לצפות בריכוז בתנועות הרגליים של הרוקדים, אותן ניסה לחקות כשהיה חוזר הביתה. בגיל 12, התגשמה משאלת נפשו של פרנקי הצעיר כשאמו הרשתה לו לבוא עמה לנשף ריקודים של המועדון שלה. פרנקי הנרגש עטה על עצמו בגדים חגיגיים, כובע ועניבת פפיון, והתרברב בפני חבריו שהוא הולך לרקוד בנשף. כאשר אמו הזמינה אותו לרקוד, הוא ניסה לחקות את הריקודים שראה סביבו, אך בתום הריקוד הוא זכה ממנה לתגובה הצוננת הבאה: "פרנקי, אתה לעולם לא תהיה רקדן. אתה נוקשה מדי."

אנשים רבים בוודאי היו מוותרים אחרי קביעה נחרצת כזו, אך לא פרנקי. ניצני האופטימיות, כוח הרצון וההתמדה, שניכרו בו כשהיה אדם בוגר, החלו לנבוט בו כבר אז. פרנקי התייחס לדבריה של אמו כביקורת בונה והחל להשקיע בריקוד עוד יותר. לאורך שנות ההתבגרות שלו, פרנקי נהג לפקוד בקביעות שני אולמות ריקודים בהארלם: הרנסנס (Renaissance Ballroom) והאלהמברה (Alhambra Ballroom). שנות העשרים והשלושים בהארלם היו שעתן היפה של להקות הביג בנד (Big Band), שלצליליהן רקדו פרנקי וחבריו. הביג בנדס היו תזמורות שמנו בין 12 ל-25 נגנים, וכללו בעיקר כלי נשיפה כגון סקסופונים, חצוצרות וטרומבונים; ומחלקת קצב (rhythm section) שהתבססה על תופים, קונטרבס, פסנתר וכלי הקשה נוספים. ברנסנס ובאלהמברה פגש פרנקי נערים שנהגו לרקוד ריקוד אותו כינו "לינדי". הלינדי הופ התפתח מסגנון ריקוד קודם, ה-Breakaway, אך הקצב והתנועות שלו התאימו יותר למוזיקת הג'אז של התקופה. פרנקי וחבריו אימצו את הסגנון החדש והחלו להמציא לו צעדים חדשים ולשלב בו אלמנטים מריקודים אחרים כמו הצ'רלסטון. באותה עת היה פרנקי עוד רקדן צעיר ונלהב בין רקדנים צעירים ונלהבים אחרים. אך הרגע שבו יסומן כאחד מרקדני הלינדי הופ המובילים המתין לו מעבר לפינה.

בגיל 19 החל פרנקי ללכת למועדון הסאבוי (Savoy Ballroom), אולם הריקודים היפה והמהודר ביותר בהארלם, שאירח את תזמורות הביג בנד הנחשבות ביותר. באותה עת כבר היתה בסאבוי קבוצה של רקדני לינדי הופ שנהנתה מחסותו של הרברט "ווייטי" ווייט (Herbert "Whitey" White). ווייטי שימש כשומר סף בסאבוי וניחן בעין טובה לזיהוי כשרונות צעירים. הוא אסף קבוצה של רקדנים מוכשרים במיוחד, והעניק להם פינה משלהם באולם (Cat's Corner) בה יכלו להפגין את כישוריהם. פרנקי וחבריו, שהתרשמו מאד מהרקדנים של ווייטי, חיקו את צעדיהם וניסו לפתח צעדים ותנועות חדשים כדי למשוך את תשומת לבו של ווייטי. ב-1934 הציע ווייטי לפרנקי להצטרף לקבוצת הרקדנים שלו. פרנקי הפגין את טוב לבו ונאמנותו לחבריו כאשר השיב שיצטרף רק אם חבריו יורשו להצטרף גם הם. לאחר היסוס ראשוני, ווייטי הסכים לעסקה.

White's Lindy Hoppers, קבוצת רקדני הלינדי הופ המצליחה ביותר בתקופתה. פרנקי מנינג משמאל.

בשנים הבאות, קבוצת הרקדנים של ווייטי, ה- "Whitey's Lindy Hoppers", הפכה לקבוצת הלינדי הופרים הנודעת ביותר בתקופתה. עם הזמן הפך פרנקי למנהיג הרקדנים, כאשר המציא כוראוגרפיות קבוצתיות אתן הופיעה הקבוצה בסיבובי הופעות בחו"ל ובסרטים כגון "A Day at the Races" ו-"Helzapoppin'". במשך כל העת, פרנקי המשיך לפתח ולשכלל הן את צעדי הריקוד והן את סגנון הריקוד. למעשה, הוא האחראי הישיר לרבים מהאלמנטים שהשתמרו בלינדי הופ עד היום.

צפו בסצינת הלינדי הופ ב-A Day at the Races ונסו לזהות את פרנקי.

אחת התרומות המפורסמות ביותר של פרנקי ללינדי הופ היתה ה-air step, או ה-aerial: צעד נועז בו אחד מבני הזוג מעיף את בן/בת זוגו באוויר במפגן אקרובטי מרשים. פרנקי וחברתו לקבוצה, פרידה וושינגטון, הדהימו את הקהל כשהיו הראשונים לבצע aerial במהלך תחרות ריקודים בסאבוי. צפו בסרטון בו פרנקי מספר על המצאת ה-aerial הראשון.

פרנקי ואחת מבנות זוגו לריקוד, אן ג'ונסון, מבצעים "אייר סטפ". 1941.

אי אפשר לדבר על פרנקי מבלי להזכיר את השים-שאם (Shim Sham), 'ריקוד שורות' קבוצתי ידוע המשלב בתוכו צעדי ג'אז אותנטי. אמנם, פרנקי לא המציא את השים שאם (ההמצאה מיוחסת לרקדנים לאונרד ריד ו-ווילי ברייאנט) אך הווריאציה שלו על הכוראוגרפיה הפכה לשים שאם המפורסם אותו רוקדים עד היום בקהילות לינדי הופ ברחבי העולם.

עוד לא הספקתם ללמוד את השים שאם? בסרטון הזה מדגים פרנקי את הצעדים.

לרוע המזל, במלחמת העולם השנייה רבים מהרקדנים ב-Whitey's Lindy Hoppers נאלצו להתגייס לצבא ולהילחם מעבר לים. הקבוצה התפרקה, אך לא אדם כפרנקי יוותר בקלות על הריקוד. עם שובו מהמלחמה פרנקי הקים קבוצה בשם ה-"Congaroos" עמה הופיע בבריטניה ובדרום אמריקה. אולם, בתחילת שנות החמישים החלה הפופולריות של הריקוד לדעוך וההזמנות להופיע הלכו והתדלדלו. בלית ברירה, פרנקי התחיל לעבוד בשירות הדואר. רוב עמיתיו לעבודה לא ידעו על עברו. בשנת 1958 נסגר מועדון הסאבוי. נראה היה שהלינדי הופ הוא נחלת העבר; ניצוץ ייחודי של פיסת תרבות אפרו-אמריקאית שנידונה להישאר בימי התהילה של הארלם.

אך ללינדי הופ היו תוכניות משלו. בשנות השמונים, שתי קבוצות של רקדנים (האחת מארצות הברית והשנייה משבדיה) החלו לגלות עניין מחודש בריקוד הישן. החיפושים הובילו אותם לניו יורק, שם עדיין חיו חלק מרקדני העבר, ביניהם פרנקי, שהיה כעת בשנות השבעים לחייו. השילוב בין הסקרנות של התלמידים החדשים, והלהט שעוד היה קיים ברקדנים הוותיקים הובילו לתחייה של הלינדי הופ, שתוך פחות משלושה עשורים הגיע לכל קצוות תבל. גם בפריחה המחודשת הזאת היווה פרנקי כוח מרכזי: על אף גילו המתקדם, הוא לימד רקדנים רבים, תרם את הידע ההיסטורי שלו על התקופה ועזר לפתח ולקדם קהילות רקדנים רבות ברחבי העולם. ההיסטוריה של פרנקי כרקדן, התפתחות הלינדי הופ משנות העשרים ועד ימינו ופועלם של פרנקי ורקדנים וותיקים נוספים למען הלינדי הופ תועדו באוטוביוגרפיה מ-2007 שכתב בשיתוף פעולה עם אחת מתלמידותיו, סינת'יה מילמן, שזכתה לשם ההולם "Frankie Manning: Ambassador of Lindy Hop".

בשנות התשעים הלינדי הופ הגיע שוב אל המסך הגדול, בסרטו של ספייק לי מ-1992, "Malcolm X". בסרט יש סצינת לינדי הופ בה מופיעים דנזל וושינגטון, אותו פרנקי אימן, ופרנקי עצמו, בהופעת אורח. צפו בקטע.

פרנקי נפטר זמן קצר לפני יום הולדתו ה-95, ב-27 באפריל 2009. הרקדן שכמעט ונשכח לפני כמה עשורים, הלך לעולמו לאחר שזכה להכרה מחודשת וכשהוא נישא על גלי אהבה והערצה של רבבות רקדנים ברחבי העולם: מניו יורק, ערש הלינדי הופ, ועד למקומות מרוחקים כמו סינגפור וישראל. פרנקי היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-95 בניו יורק, באירוע ריקודים מיוחד (ה-"Frankie 95" או ה-"Frankie Fest"). המסיבה התקיימה בלעדיו והיתה לאירוע הנצחה.

במסגרת האירוע, ה-Silver Shadows, קבוצה שחיברה בין כמה מרקדני הלינדי הופ המובילים בעולם כיום, הקדישה לפרנקי את הריקוד הבא, המבוסס על צעדים וחלקים של כוראוגרפיות שבזכותם פרנקי זכה לתהילה.

נורמה מילר (Norma Miller): מלכת הסווינג

נורמה מילר בצעירותה.

אם פרנקי מנינג הפך להיות שגריר הסווינג בעולם כולו, הרי שנורמה מילר, רקדנית נוספת שהשתייכה ללינדי הופרים המקוריים, נודעה ברבות השנים כ"מלכת הסווינג".

נורמה מילר, שהצטרפה לקבוצת הלינדי הופרים של ווייטי כנערה צעירה, היתה גורם מרכזי ביצירתו והתפתחותו של הלינדי הופ כפי שאנחנו מכירים אותו היום – ועל תרומתה זו לריקוד וסיועה בשימורו עד ימינו אנו אף זכתה ב-2003 לפרס יוקרתי מטעם הארגון האמריקאי NEA (National Endowment of the Arts) המקדם מצוינות באמנות.

לפני שנתחיל לסקור את חייה מעוררי ההשראה של נורמה – הנה סרטון קצר שיכניס אתכם לאווירה, פרומו לסרט התיעודי על חייה, "Queen of Swing", שיצא ב-2006.

נורמה מילר נולדה בהארלם ב-1919 ובדצמבר האחרון חגגה את יום הולדתה ה-93, מה שהופך אותה לאחת מהלינדי הופרים המקוריים הבודדים שעדיין חיים היום. כבר בילדותה הביעה נורמה עניין רב בריקוד, ובדומה לפרנקי, היא השתעשעה בריקוד במסיבות שכר דירה, כשהיתה ילדונת בת 3 או 4. אהבת הריקוד של נורמה זכתה גם לתמיכה מאמה: האם, שגידלה לבדה את נורמה ואחותה דוט (אביהן נפטר חודש לפני הולדתה של נורמה), רשמה אותה לשיעורי ריקוד על אף שהמשפחה חיה בצמצום. ב-1929 האם ובנותיה עברו להתגורר בבניין ברחוב 140 בהארלם, החלטה שהתברר כגורלית, שכן, מועדון הסאבוי היה ממוקם ממש מאחורי דירתן. בכל ערב, נהגו נורמה ואחותה נהגו להאזין ולרקוד למוזיקה מאולם הריקודים שנשמעה היטב בביתן. זו היתה החוליה הראשונה שקשרה את נורמה לסאבוי.

נורמה וחבריה נהגו להתקבץ מחוץ לסאבוי ולצפות בקהל הרוקדים שיצא ונכנס מהאולם. על אף שלא יכלו להיכנס פנימה כי היו צעירים מדי, בדרך זו או אחרת הצליחו לקלוט כמה מהצעדים שראו במקרה והתאמנו עליהם בחוץ. כבר אז נורמה בת ה-12 עוררה התפעלות בעוברים ושבים, שנהגו לעצור מלכתם ולצפות בה ובחבריה רוקדים ואף להשליך לעברם כמה מטבעות. באחת מהפעמים שרקדה נורמה על המדרכה שמחוץ לסאבוי הבחין בה Twistmouth George, אחד הרקדנים המפורסמים באותה תקופה, והזמין אותה לרקוד עמו בתחרות בסאבוי (הוא היה צריך לקבל אישור מיוחד להכניסה לאולם, מפאת גילה הצעיר). הם זכו במקום הראשון בתחרות.

צפו בנורמה מספרת על החוויה ששינתה את חייה בקטע שלקוח מתוך הסרט התיעודי "Jazz" בהפקת רשת PBS.

נורמה לא סיפרה לאיש על הצלחתה המפתיעה, ועל אף שלא יכלה לרקוד בסאבוי כי היתה צעירה מדי, היא נהגה לפקוד אולם ריקודים אחר בהארלם, ה-Renaissance Ballroom, אשר היה פתוח גם לצעירים. שנתיים לאחר מכן, נורמה ובן זוגה לריקוד, סוני אשבי (Sonny Ashby) נרשמו לתחרות ריקוד בתיאטרון אפולו (Apollo Theater) בעידודם של חבריהם. בתחרות, בה רקדו מספר קבוצות מהארלם, גברו נורמה וסוני על הלינדי הופרים של ווייטי וזכו במקום הראשון. זמן קצר לאחר מכן, התייצב ווייטי על מפתן דלתה של נורמה וביקש ממנה להצטרף לרקדנים שלו. היא הסכימה. כשהיא בת 15 בלבד, היתה נורמה לרקדנית הצעירה ביותר בקבוצת הלינדי הופרים של ווייטי.

נורמה מילר ובילי ריקר מבצעים אייר סטפ.

בראיון הזה ניתן לראות את נורמה מספרת על תחילת דרכה בריקוד. הראיון לקוח תוך The National Leadership Visionary Project – עמותה שאוספת, משמרת ומפיצה ראיונות עם אפרו-אמריקאים שעיצבו את דמותה של אמריקה במאה ה-20.

מתחילת קריירת הריקוד שלה, נורמה היתה אחת הרקדניות הבולטות בלהקה. סגנון הריקוד שלה התאפיין בחוש קצב יוצא דופן, יכולות אקרובטיות מרשימות, יצירתיות רבה וסגנון קומי. כמו פרנקי, גם נורמה זכתה לצאת לסיבובי הופעות במדינות שונות וכן להופיע בסרטים, ביניהם Helzapoppin', Keep Punchin', A Day at the Races ו-Hot Chocolate.

אחד מהקטעים שמראים את נורמה בשיאה ומדגימים את יכולותיה הפנומנליות בריקוד הוא ללא ספק קטע הריקוד המפורסם מ-Helzapoppin'. נורמה היא הרקדנית שחובשת כובע טבחים. צפו (מומלץ גם לקרוא את התיאור מאיר העיניים מתחת לסרטון שנכתב על ידי Juan Villafane, אחד ממורי הלינדי הופ המובילים בעולם כיום).

בשנות הארבעים המוקדמות, שקיעתה של סצינת הביג בנד, עלייתה של מוזיקת הבי-בופ (שהתאימה פחות לריקודים) ועזיבתם של רבים מהרקדנים הגברים למלחמת העולם השנייה, סימנו את סוף קריירת הלינדי הופ של נורמה מילר – או כך לפחות היא חשבה. באחד מהראיונות שנערכו עמה כינתה את התקופה ההיא "תקופת האבן" – וזאת משום שלצלילים החדשים שהתחילו לחדור לסצינה אף אחד כבר לא רק: אנשים ישבו כמו אבן ורק האזינו למוזיקה.

ב-1942 נורמה הופיעה בפעם האחרונה עם הלינדי הופרים של ווייטי והחליטה שימי הלינדי הופ שלה מאחוריה. בהיותה אשה פרקטית ומלאת תושיה, נורמה למדה סגנונות ריקוד נוספים, יצרה מופע סולו ויצאה לסיבוב הופעות בקנדה ובארצות הברית. מדי פעם הופיעה יחד עם להקות אחרות. במהלך שנות ה-50, נורמה הקימה להקת מחול משלה, ה-Norma Miller Dance Company. בשנות החמישים המוקדמות היתה חלק מלהקה בשם Del Rio Trio, יחד עם לינדי הופר נוסף, בילי ריקר (Billy Ricker). בסוף שנות החמישים הקימה את את הלהקה Norma Miller and her Jazz Men, שכללה בין היתר את בילי ריקר ואת בנו של פרנקי מנינג, צ'אז יאנג (Chazz Young).

נורמה ממשיכה להפגין את כשרונה גם אחרי ימי הסאבוי. Norma Miller and her Jazz Men

נורמה, אשת אשכולות, היתה לא רק רקדנית וכוריאוגרפית מחוננת אלא גם קומיקאית מוכשרת. בשנות השישים היא הופיעה במועדון הסטנד אפ של הקומיקאי Red Foxx ועבדה אתו במשר עשר שנים, כאשר אלו כללו בין היתר הופעות אורח בסיטקום המצליח שלו Sanford and Son ששודר בארה"ב אמצע שנות השבעים. כמו כן, היא הופיעה במספר סרטים בתוכניות טלוויזיה לצדם של ביל קוסבי, ריצ'רד פריור ואלה פיצג'רלד. הקטע הבא לקוח מ-Sanford and Son, שם נורמה מגלמת את ארוסתו של גריידי, בפרק Grady and His Lady.

בשנות השבעים הקימה להקה נוספת בשם Savoy Swingers שהופיעה בין היתר בבתי ספר ציבוריים בניו יורק וחשפה דור חדש לריקוד. גם בעשורים הבאים המשיכה לפעול כיוצרת וכוריאוגרפית: היא הופיעה בסרט Malcolm X לצדם של פרנקי מנינג ודנזל וושינגטון ויצרה את הכוראוגרפיה לסרט "Stompin' at the Savoy" מ-1992, עליה היתה מועמדת לפרס האמי. צפו כאן (החל מ-2:06).

משנות ה-80 ואילך, נורמה היתה לאחת מדמויות המפתח שתרמו לתחייתו המחודשת של הלינדי הופ בארה"ב ובעולם כולו וסייעה בהפצת הריקוד על ידי שיעורים, הרצאות ועוד. בשנים האחרונות, נורמה היא אורחת כבוד קבועה במחנה הריקוד שמתקיים מדי קיץ בעיירה השבדית Herräng (אליו מגיעים אלפי אנשים מכל העולם כדי ללמוד לינדי הופ, ג'אז אותנטי וריקודים נוספים) ונהנית לשוחח עם האנשים במקום ולהעביר להם את מורשת הסווינג. כמו כן, נורמה תרמה רבות לתיעוד ושימור הידע על הריקוד בשני ספרים שכתבה: Swinging at the Savoy, הביוגרפיה שלה בה היא מספרת על ימי הזוהר של הסאבוי ומתבלת באנקדוטות על מפגשיה עם המוזיקאים הבולטים של התקופה; ו-Swing Baby Swing, ספר המתעד את האבולוציה של תרבות הסווינג, מתחילת המאה ה-20 ועד המאה ה-21.

חיה ובועטת. נורמה מילר היום.

ועוד כמה מילים לסיום. אולם הסאבוי, בו נורמה מילר ולינדי הופרים נוספים החלו את הקריירה שלהם, היה ככל הנראה אולם הריקודים היחיד בהארלם שכינס תחת קורת גג אחת שחורים ולבנים שרקדו יחדיו, בתקופה בה עדיין היו קיימות אפלייה וגזענות נגד אפרו-אמריקאים במדינה. בימים ההם, שוויון במעמדם של שחורים ולבנים בארה"ב היה נראה כמו חלום רחוק. בעשורים מאז, העולם, ואמריקה בפרט, השכילו לצעוד קדימה. לאחר שנשיא ארה"ב ברק אובמה נבחר לקדנציה שנייה, מעניין לשמוע את דבריה של נורמה מילר בראיון לרשת NBC בעת השבעתו הקודמת לנשיאות ארה"ב ב-2009 ולהבין כיצד נראו הדברים מנקודת מבטה אז והיום.

***
עד כאן על פרנקי מנינג ונורמה מילר. לטובת מי שמעוניין לדעת עוד, רשימת המקורות עליהם מבוסס פוסט זה מופיעה למטה.

בפוסט הבא, שיתפרסם במהלך החודש, אסקור שני רקדנים חשובים נוספים. stay tuned!  😀

מקורות:

1. Manning, Frankie; Cynthia R. Millman (2007). Frankie Manning: Ambassador of Lindy Hop. Philadelphia, Pennsylvania: Temple University Press.
2. Monaghan, Terry (April 28, 2009). "Frankie Manning, the Ambassador and Master of Lindy Hop, Dies at 94". The New York Times.
3. Frankie Manning on Wikipedia
4. Big Band on Wikipedia
5. Jazz (documentary miniseries by Ken Burns) on Wikipedia
6. Norma Miller on the NLVP (National Visionary Leadership Project) website
7. Norma Miller on the ILHC (International Lindy Hop Championships) website
8. Norma Miller on Wikipedia
9. Norma Miller on Swing or Nothing!, the website of San Francisco dancer and teacher Nathan Dias
10. Norma Miller on the website The Archives of Early Lindy Hop