Swing Snack #42 – Twerking in the 20’s
כבר יצא לנו בפינה זו לגעת במקורות של שיגעונות ריקוד מודרניים. כעת הגיע זמנו של הטוורקינג. לטענת האינטרנט, הריקוד פרץ לתודעה העולמית בשנים האחרונות דרך הניו אורלינס באונס, ריקוד שבתורו נולד בשנות ה-80. אך כידוע, שכשמזכירים את ניו אורלינס, מזכירים גם מסורת אפרו-אמריקאית ארוכת שנים של מוסיקה וריקוד (ולא מעט וודו), שהולידה בין השאר מוסיקאים רמי מעלה כגון סידני בשה, לואי פרימה וליל' ווין. האמנם גם ריקוד הטוורקינג יתווסף לרשימת תרומותיה של העיר לתרבות העולמית?
כנראה שלא. עם כל הכבוד לריקודי הרחוב של שנות ה-80 בדרום ארה"ב, מקור הטוורקינג הוא ככל הנראה וותיק בהרבה. ריקודים עם "מרכז מסה" מונמך הכוללים הרבה תנועות אגן הגיעו לאמריקה עוד עם ספינות העבדים. בעולם החדש הם עברו מטאמורפוזה למגוון של תנועות ומסורות תנועתיות (ביניהם הסלסה, הסווינג והקפוארה) – אך ריקודי הסולו האפריקאיים נשארו בבסיס של כל אותם ריקודים, מאז המאה ה-17 ועד ימנו אנו (ראו ערך הארלם שייק, וקטעים מ"סינגל ליידיז" של ביונסה, שנידונו כאן בעבר).
שנות ה-80? שנות ה-2000? הצחקתם אותנו. הנה קטע טוורקינג מעולה בביצוע של האחת והיחידה – ג'וזפין בייקר, כחלק מ"ריקוד הבננה" המפורסם שלה, אי שם בשנת 26'.
אז אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים באינטרנט, חברים!