הטרנקי דו היא כוריאוגרפייה ידועה בעולם הלינדי הופ. מקורה בהארלם של שנות ה-20, אז היא הורכבה ע"י אחד הרקדנים המוכשרים של הסאבוי – פפסי בת'ל (אותו אחד שבשנות ה-80 עזר להקים את סצנת הסווינג בבריטניה).

או שמא?

פרנקי מאנינג זוכר את זה אחרת. לדבריו, טרנקי דו היה הכינוי של רקדנית מוכשרת שנהגה להופיע ב-Club DeLisa בשיקגו. כשה- Chorus girls היו מסיימות את מופע הריקוד הקולקטיבי, טרנקי הייתה זוכה להישאר על הבמה ולבצע מספר צעדי ג'אז מיוחדים. פרנקי נזכר שלקח את הצעדים של טרנקי – fall off the log, shuffle, bogeys, הרכיב מהם כוריאוגרפיה וקרא על שמה של הרקדנית. הכוריאוגרפיה שימשה את הלינדי הופרים של וויטי ואחר כך – את הקונגארוז של פרנקי כמופע הדרן.

וזה עוד לא הכל! כידוע, השיר שטרנקי דו נרקדת אליו בימים אלו הוא ה-Dipsy Doodle – בעקבות הקליפ המקורי מהסרט Spirit Moves (ראה מטה), פפסי באמצע, אל מינס ולאון ג'יימס מצדדיו). אך לא כך היה במקור! הכוריאוגרפיה בוצעה במקור בקליפ לשיר Tuxedo Junction – ו"דיפסי דודל", בעל המבנה הדומה, "הולבשה" על הקליפ בעריכה מאוחרת.

ריקוד השים שם, אותו כולנו מכירים ואוהבים, בוצע במקור בצורה שונה מזו בה מבצעים אותו כיום. הוא נולד אי שם בשנות העשרים כריקוד טאפ שהמציאו 2 רקדנים מוכשרים – לאונרד ריד וווילי בריאנט. באותו זמן הוא כלל 4 רכיבים בלבד – שים שאם, "פוש" עם קרוס-אובר, טאקי אני והאלפ-ברייק. הוא בוצע לעיתים במועדון ה"סאבוי" כריקוד שורות קבוצתי – אך לא קושר לשום מוסיקה מיוחדת. בנוסף, אם קבוצה מסוימת התחילה לרקוד את השים שם, זה כלל לא אמר שכל המועדון היה מצטרף – רוב האנשים היו ממשיכים לרקוד כרגיל.

לאורך הזמן, רקדנים מוכשרים המציאו גרסאות משלהם לריקוד הטאפ המפורסם – כך הופיע השים שם של דין קולינס, השים שם של אל ולאון, סליפ סלופ שים שם ועוד.

בשנות ה-80, כשהתחיל פרנקי מאנינג ללמד ב"ניו יורק סווינג סוסייטי", הוא הציג לרקדנים את הגרסא שלו של השים שם – שכוללה חזרה נוספת על הפזמון, עם "פריז" במקום הברייקים, יציאה לריקוד חופשי בסוף ועוד.

השים שם, שתמיד היווה ריקוד שורות, קיבל משמעות מיוחדת בעקבות אירועי פרנקי 95, אז קהילות מכל העולם ביצעו את הגרסא של פרנקי מאנינג לריקוד. כיום מהווה השים שם את אחד מסימני היכר הבולטים והמאחדים של קהילת הסווינג העולמית.

שנות ה-80 היו חוויה טראומטית מבחינה תרבותית – העיצוב, האופנה והמוסיקה של אותם שנים משאירה אותנו מבולבלים במקרה הטוב, ועם טעם רע בפה – במקרה הרע.

עם זאת, היו בעשור זה גם נקודות אור. אולי הכוכב הזוהר ביותר בשמיים האפלים (ומוארים בניאון) של שנות ה-80 – היה מלך הפופ, מייקל ג'קסון. הצבעוניות והכישרון, הפרפקציוניזם שנרכש עוד בימי הלהקה המשפחתית הביאו אותו לייצר הופעות מעולות (גם בארץ!), בהן כיכבו התנועות המפורסמות של תפיסת המפשעה, הבעיטות הישרות וכמובן, "הליכת הירח".

רבים נוטים לשייך למייקל את המצאת התנועה, אך אין דבר שרחוק יותר מהאמת.

למעשה, התנועה רווחה בביצועיהם של כוכבי במה כבר בעידן הג'ז – ביניהם המוזיקאי קאב קאלווי ורקדן הטאפ ביל ביילי. האחרון היה זה שביצע את הליכת הירח המוקלטת הראשונה, בסרט הג'ז הקלאסי  "קאבין אין דה סקיי" שכלל בין השאר גם ביצועים של כוכבים כמו אט'ל ווטרס ולואיס ארמסטרונג.

אין ספק שמייקל, שריקודו הושפע מאוד מאנשים כמו פרד אסטייר, ידע ש"ירש" את התנועה מאחרים. זו לא הייתה הנגיעה היחידה שלו בעולם הג'ז האותנטי, אבל על כך – בפוסטים הבאים.

הליכת הירח של מייקל 

הליכת הירח הראשונה (בסוף הקליפ)

השפעות של רקדנים שונים על מייקל ג'קסון