אחת מהתופעות החשובות של שנות ה-20 הסוערות בארה"ב הייתה התנועה לשחרור האישה. נציגות בולטות שלה היו ה"פלאפרס" – נשים צעירות ומשוחררות שמרדו במוסכמות. הן רקדו צ'רלסטון בחצאית קצרצרות, נהגו ברכבים, שתו, קיימו יחסי מין חופשיים– כל אותן הדברים שגרמו לאוכלוסיה השמרנית לחוסר נוחות.
לבישת המחוכים החונקים, שנתפסו כסמל לדיכוי האישה, היה אחד הדברים שראשונים שנזנחו על ידי הפלאפרס. במקומם אימצו הנשים הצעירות צורת עמידה אופיינית – the flapper slouch שנועדה להפגין עצלות ו"מגניבות".
אך עליה וקוץ בה – התנוחה החדשה, חסרת התמיכה, הייתה מזיקה מאוד לגב, עובדה אליה שמו לב רופאים אז והיום.

מאז התחלפה האופנה פעמים רבות. אך כנראה שהעמידה, שהומצאה להביע עצלות, שחרור ומגניבות, הייתה מדויקת להפליא. עד היום ניתן לראות את הפוזה האופיינית לשנות ה-20 – בה עומדות כוכבות קולנוע ומוסיקה על שטיחים אדומים בכל רחבי העולם.
למעשה, פופולאריות התנוחה והמעבר שלה בין תרבות לתרבות היוו, ככה"נ את אחת הסיבות לבעיות הגב הרבות מהם אנו סובלים היום!

דוגמא מודרנית ליציבת הפלאפרים