Posts Tagged ‘swing origins’

Swing Snack no. 26 – Ups and downs

Written by Ilya. Posted in Swing Snacks

… Or how Swing music changed Lindy Hop.

As we all know, the Lindy Hop was not created in a vacuum. At the beginning of the 20th century there were many partnered dances that Lindy was based on such as the Charleston and the One Step.

Most early practitioners of the dance that was to become Lindy were accomplished dancers in other fields as well. These people, such as Shorty George Snowden, were dancing to jazz in a way similar to the European dances they knew as well as the rhythm of the popular music of the time (ragtime, early jazz). That meant dancing very upright,  reflecting the upward rhythm.

Check out  the couples dancing in this video (Shorty is the 3rd)

In the late 20's Swing music came along, with its "down" rhythm and the syncopated "swing note".

The new music called for a new way of dancing. One of the early Lindy Hoppers, Frankie Manning, wanted to develop his own style, based of smooth feeling of the swing music. Instead of staying upright, he started to bend at the waist, replaced the rock step with a kick-back and stretched his arms to create a more dynamic, horizontal feel to his dance. The new development was a hit among the younger  dancers at the Savoy ballroom, although the older dancers never picked up on it.

See the couples in the Hellzapoppin clip :

 Out with the old, in with the new – replacing he older upright stance, Frankie developed  the Lindy Hop look that was the inspiration to everyone from the Leon James at the 20s, The Rhythm Hot Shots at the 80s, and star dancers today.

From "Frankie Manning, Ambassador of Lindy Hop" : "Folks started to say [to Frankie], " Man, you look like your flying!"… And that's just how I felt. It was wonderful!

Swing Snack no. 22- The First Aerial

Written by Ilya. Posted in Swing Snacks

לינדי הופ החל לתפוס תאוצה בשנות ה-30, עם העלייה בפופולאריות של מוסיקת הסווינג. שתיים מהלהקות המובילות היו הקבוצה של ווייטי במועדון ה"סאבוי" והקבוצה של שורטי ג'ורג' ב"פרדייס".
כששמע שורטי על הלהקה הצעירה של הטוענים לכתר מהסאבוי, הציע הרקדן המפורסם תחרות כדי להוכיח אחת ולתמיד ש"הקונג פו שלו חזק יותר".
פרנקי מאנינג, הכוריאוגרף הצעיר של ווייטי'ס, היה צריך להמציא משהו מיוחד באמת על מנת לתת ללהקה שלו סיכוי מול שורטי ג'ורג'…
נתן לפרנקי לספר את הסיפור :

Swing Snack no. 19 : הרדיו

Written by Ilya. Posted in Swing Snacks

שנת 1920 היא השנה שבה, רשמית, התחילו שידורי הרדיו ההמוניים. המכשיר תפס מקום דומיננטי יותר ויותר בתרבות הבידור האמריקאית של התקופה (לצד תקליטי הויניל וה"ג'וק-בוקס").
במהלך תקופת השפל (שנות ה-30) אנשים התקשו לממן בילויים – ומכשיר הרדיו הביתי החל להפוך ממוצר מותרות לפתרון בידור ביתי זול יחסית ולכן מוביל. השידורים כללו תכניות פוליטיות, שידורי ספורט וכמובן, הרבה מוסיקת ליווי פופולארית – ג'אז וסווינג – שנוגנה על "חי" באולפן ולאחר מכן מתקליטי ויניל.
שנות ה-30 היו קשות למוסיקאים. מי שלא מצא עבודה ברדיו, בד"כ לא מצא עבודה בארה"ב בכלל (האלטרנטיבה הייתה חו"ל ואמנים כמו לואיס ארמסטרונג ואחרים נסעו ובכך הביאו את הג'אז לאירופה).
עם זאת, הרדיו תרם רבות להפצת תרבות הסווינג, סיפק הזדמנויות העסקה והתפתחות למוסיקאים רבים בתקופת השפל והכין את הקרקע לתחיית עידן הסווינג באמצע שנות השלושים.
היו אלה שידורי הרדיו של תכנית "בואו נרקוד" של רשת אן-בי-סי שסללו את הקרקע להופעה המכוננת של בני גודמן ולהקתו בפאלומר ביץ' – שם התחיל באופן "רשמי" עידן הסווינג.

Swing snack no. 18 : The Jazz age

Written by Ilya. Posted in Swing Snacks

עידן הג'ז (1917-1930). בתחילת המאה ה-20 בארה"ב היו למעשה 2 תקופות נפרדות כמעט של מוזיקת ג'ז גדולה מהחיים – עידן הג'ז ותקופת הסווינג. עידן הג'אז, בשמו הקלאסי , הוא הראשונה מביניהם. אחרי מלחמת העולם הראשונה, ארצות הברית ידעה תקופה קצרה של שגשוג ללא מלחמה
– the roaring 20s.
מוסיקת הרגטיים, שהייתה פופולארית בתחילת המאה, נעלמה. הציבור של התקופה היה מוכן סופסוף "לעכל" את המוסיקה ה"שחורה" החדשה – הג'אז. האנרגטיות, האלתורים החדשים הקסימו רבים והפכו את המוסיקה של אנשים כמו לואיס ארמסטרונג, פלצ'ר אנדרסון ואחרים לפסקול של התקופה המרגשת הזו בהיסטוריה האמריקאית. עידן הג'ז נמשך מסוף שנות ה-10 ועד תקופת המשבר והשפל הגדול של סוף שנות ה-20

Swing Snack no. 12 – הסבא רבא של האייפד

Written by Ilya. Posted in Swing Snacks

אוהבים את הטלפון החכם שלכם? מי זוכר היום את התקופה שבה היה לנו מכשיר נפרד להשמעת המוסיקה- MP3 דיסקמן, מינידיסק וווקמן? עוד לפני כן, ממש לא מזמן, האופציות לשמוע מוסיקה הוגבלו לשמיעת תקליטים , רדיו או מוסיקה חיה.

בשנות ה-30 בארצות הברית, אחרי תקופת השפל הגדול לא לכולם היה כסף להזמין להקה או לרכוש רדיו\פונוגרף חדשני.
מאמציהם של שני מהגרים סקנדינביים לארה"ב – סיבורג השבדי ווורליצר הגרמני – הביאו את הפתרון : נגן התקליטים האוטומטי, הסבא רבא-רבא של האייפודים – הג'וק-בוקס.
המכשירים הציעו לראשונה את האפשרות לנגן את המנגינות האהובות עליך מבלי עיכובים. הם עוצבו בהשראת מכונות הימורים מילאו כל חלל שהיו בו באור ומוסיקה. הם ניגנו את המוסיקה החמה ביותר – מגנינות הסווינג של דיוק ארלינגטון, בני גודמן, לואיס ארמסטרונג ואחרים. מי לא ישלם פרוטה או שתיים כדי לשמוע את השירים האהובים עליו, או להרשים את בחיר ליבה?
הג'וק בוקסס צברו פופולריות בשנות ה-30 ורווחו במסעדות ,בתי קפה ומועדוני ריקודים (שנקראו גם "ג'וק ג'וינס ", מה שהוביל להמצאת הכינוי "ג'וק בוקס"). ההמכונות היו בחזית תעשיית המוסיקה – לראיה, כמעט שלושה רבעים מכל התקליטים שהופקו בארה"ב בשנות ה-40, הופקו במיוחד עבורן.
לג'וק בוקס היה גם תפקיד חשוב בהנגשת המוסיקה השחורה לקהל הלבן. תחנות הרדיו ואולמות המופעים היו מופרדים, אולם למוסיקה בקופסאות לא היה צבע -ולבנים רבים (וביניהם אנשים כמו אלביס פרסלי וג'רי לי לואיס) שמעו וספגו לראשונה "מוסיקה שחורה" דווקא כששמעו אותה בוקעת מתוך ג'וק בוקסס.
המכונות שרדו תקופה ארוכה (עד לשנות ה-70!) והפכו למרכיב חשוב בפולקלור האמריקאי ולציון דרך חשוב בהתפתחות המוסיקה הפופולארית.