לא רק האנשים, הריקודים והשירים היו חלק מהנוף התרבותי של תקופת הג'אז. לאותם מקומות בהם הפעילות הזו התרחשה היה תפקיד מכריע בהתפתחות עידן הג'ז ותקופת הסווינג. מועדוני הסאבוי, אלהמברה, רוזלנד, הרנסנס ואחרים – לא היו רק מקומות לרקוד בהם. לעיתים קרובות הם היוו את הסיבה העיקרית להתפתחות המוזיקה או הריקוד – raison d’etre.

האלהמברה,שהיה אחד המקומות היחידים אליהם היו מכניסים חבר'ה צעירים, היה המקום בו פרנקי מאנינג רקד את הריקוד הראשון שלו . מועדון הרנסנס, שנודע ברמת ריקוד גבוהה יותר –היה התחנה הבאה. שם לראשונה ראה פרנקי את הלינדי מבוצע על הרחבה. באותו זמן, המנהלים של הסאבוי – צ'ארלס ביוקאנן וכמובן הרברט "וויטי" וויט (ששימש כבאונסר במקום), תמכו בפיתוח המוסיקה וחבורות הרקדנים הצעירות, שבשנים הבאות הביאו את הלינדי לכל רחבי העולם.
מועדון הרוזלנד היה התחרות העיקרית למועדון הסאבוי מבחינת רמת הריקוד. זאת למרות שברוזלנד לא הכניסו שחורים בתקופה ההיא. ללא התחרות עם רקדני הרוזלנד לא היו מתאמנים וזוכים רקדני הסאבוי (לימים הלינדי הופרים של ווייטי) בתחרות הלינדי ב"הארבסט מון בול". אירוע זה היווה את יריית הפתיחה לחשיפת הלינדי כריקוד כלל אמריקאי.
בין קרבות הלהקות לתחרויות הריקוד שאורגנו במועדון זה ואחרים, מועדוני הבילויים נתנו במה (ופרנסה) למוסיקאים מצד אחד ומצד שני – תמיכה ואפשרות לרקדנים לרקוד ולהתאמן.

עבור רקדני הלינדי הופ של ימינו, הפכו מקומות אלו לאתרים של עלייה לרגל.
כל לינדי הופר שמכבד את עצמו, אם יזדמן לניו יורק – יילך למקום בו עמד בזמנו הסאבוי.
מועדונים אחרים (כגון האלהמברה) נסגרו ונפתחו מחדש. אחרים (כגון הרוזלנד) שרדו ממש עד ימינו אנו!

גם בימינו, כשכמות המקומות בהם ניתן לרקוד סווינג הולכת וגדלה חשוב לזכור את אותם המקומות בהם הכול התחיל. המקומות שבזכותם ובתוכם צמחה והתפתחה התרבות שאנחנו כה אוהבים.

Swing Snack no. 8: פרסומת החאקי של GAP
שנות ה-90 ראו תחייה של ריקודי הסווינג. להקות ריקוד, תחרויות בינלאומיות וסרטים כמו Swingers, וSwing Kids היו ביטוי לעניין המחודש בריקוד הוינטאג'י. עם זאת, רבים יגידו כי היה סרטון אחד שהיה אחראי מרכזי לחזרתו של ריקוד הסווינג לתודעה הציבורית :
ב-1998 עשתה חברת הלבוש המיינסטרימית GAP קליפ פרסום לקו בגדי החאקי החדש שלהם.
בין אם היוותה תסמין של התהליך תחיית הסווינג, או אחת הגורמים לה, הפרסומת של The Gap Khakis תיזכר כצעד חשוב בתחיית הסווינג כריקוד ותופעה תרבותית.

מה משותף ל-Dr. Who ולמוסיקת סווינג? שני השמות הללו נהגו ב-BBC!
בתחילת שנות ה-30, "סווינג" עוד לא היה שם לג'אנר מוסיקאלי נפרד, אלא תכונה של מוזיקת ג'ז מגניבה ("Boy that jazz band can swing!"). כשאנשי שיווק אמריקאיים באו למכור את המוסיקה החדשה באירופה, ב-BBC לא אהבו את השם "Hot Jazz" – הם חשבו שהוא מיני מדי (עם סיבה טובה – על כך אפשר לקרוא בפוסט הקודם).  השם החדש שניתן לג'אז ה"חם" – Swing Music. "סווינג" הפך משם תואר – לשם עצם. המהלך איפשר לאמרגנים ואנשים השיווק האירופאים והאמריקאיים למתג מחדש,הן באירופה והן באמריקה, מוסיקה שהייתה קיימת למעשה עוד משנות ה-20. המהלך השיווקי הזה היה אחד המניעים הגדולים של ה-Swing Revival  בחצי השני של שנות ה-30.

photo credit:
www.quizlet.nl