פינת "שיר השבוע" במתכונת חדשה – עד כמה אתם מכירים את עולם הלינדי הופ?
כל שבוע יתפרסם כאן שיר סווינג הלקוח מאחד המופעים הזוכים בתחרויות הלינדי העולמיות. הצליחתם לנחש מאיזה קטע הוא לקוח? פרסמו את הקטע ב-comments!

החוקים:
* רק אירועים מהשורה הראשונה (ESDC, ILHC, Lindy Focus etc').
* רק מקומות ראשונים בתחרויות המובילות (רמת Invitational או מקבילות לה ב- J&J\Strictly\Cabaret\Showcase)
* לאחר יומיים יתפרסם הקטע ממנו לקוח השיר, אם לא היה ניחוש מוצלח לפני כן.

השיר הראשון שלנו :

הישר לקוח מתחרות ILHC 2013 :

www.youtube.com/watch?v=zVkMOUPB1xk

www.youtube.com/watch?v=TOA-Ynghc_A

"The swingiest single since Brian Setzer jumped, jived and wailed/ The Pittsburgh Post-Gazette.

ב-2006 הוציאה כריסטינה אגילרה קליפ מיוחד ללהיט "Candyman". השיר, שנכתב בהשפעה של המוסיקה של שלישיית ה-close harmony המפורסמת "Andrews Sisters" משלב ליריקה סקסית מודרנית, הרגשה סווינגית\בוגי ווגי וביצוע עם נגיעות בלוז.

הקליפ עצמו הוא הומאג' אחד גדול לשנות ה-40 – על צבעי הטכניקולור ה"אוטנטיים", שימוש בסצנות באווירת סרטונים מהתקופה (לדוגמא One girl and two boys, Boogie Woogie Bugle boy) ואף רפרנס ברור לצבעי השיער של Andrews Sisters – צבעים שהפכו ככל הנראה לסטנדרד אצל להקות close harmony  (לגרסה מודרנית מוצלחת יותר, ראו The Puppiny Sisters).

לביצוע קטעי סווינג\jitterbug הוזמנו רקדנים מקצועיים : אלה הם זוכי Us Open Swing Dance Championship ומשתתפי So You Think you Can Dance  – האחים Bengi  ו-Lacey  משושלת רקדני הווסט קוסט Schweimmer.

 לא מדובר בסווינג אמיתי, כמובן – אבל הניסיון האמיץ של גב' אגילרה להחיות את מוסיקת שנות ה-30 וה-40 בפריים טיים הוא מבורך ובואו נודה – רקיד בהחלט.

Swing Snack no. 8: פרסומת החאקי של GAP
שנות ה-90 ראו תחייה של ריקודי הסווינג. להקות ריקוד, תחרויות בינלאומיות וסרטים כמו Swingers, וSwing Kids היו ביטוי לעניין המחודש בריקוד הוינטאג'י. עם זאת, רבים יגידו כי היה סרטון אחד שהיה אחראי מרכזי לחזרתו של ריקוד הסווינג לתודעה הציבורית :
ב-1998 עשתה חברת הלבוש המיינסטרימית GAP קליפ פרסום לקו בגדי החאקי החדש שלהם.
בין אם היוותה תסמין של התהליך תחיית הסווינג, או אחת הגורמים לה, הפרסומת של The Gap Khakis תיזכר כצעד חשוב בתחיית הסווינג כריקוד ותופעה תרבותית.

מי היה מאמין שגדלנו על מוסיקת סווינג?

שימו לב! זהו הפוסט האחרון בסדרת שירי השבוע העבריים.
פינת "שיר השבוע" תמשיך בשבוע הבא עם נושא חדש שיבחן את ההיכרות שלכם עם עולם תחרויות הלינדי העולמיות!
פרטים בפוסט הבא.

מוסיקת הסווינג, על מקורותיה האפריקאיים, נתפסה באמריקה השמרנית של תחילת המאה כיצרית, מופרעת ולעיתים קרובות  מאוד inappropriate. הריקודים, שהפונקציה העיקרית שלהם בעבר היה להוות טקס חיזור או בילוי בעל חוקים וצעדים נוקשים, הפכו, עם לידת הסווינג, לכלי ביטוי לרגשות, תחושות ואנרגיה צעירה מתפרצת. המחזה של רבבות צעירים קמים ממושביהם ורוקדים (jitterbugging) כאחוזי דיבוק, נראה לשמרנים כאורגיה חסרת מעצורים. מעט מהמטאפורות להם זכה הריקוד : "Mass hysteria", "Communist", "Evil". או, במילותיו של פרנסיס בקמן, ארכיבישוף אמריקאי :
"We permit jam sessions, jitterbugs and cannibalistic rhythmic orgies… wooing our youth along .. the path to hell".