Swing Snack no. 28 – Frankie Manning's first class

לינדי הופ, כידוע, נולד כריקוד מועדונים וכלל בתוכו השפעות רבות של ריקודים של זמנו – ביניהם הצ'רלסטון, בלאק בוטום, ברייק אווי ועוד. רוב החבר'ה הצעירים שרקדו לינדי במועדון הסאבוי מעולם לא קיבלו הכשרה רשמית – הם למדו מצפייה, חלוקת ניסיון וגניבת צעדים מגניבים מרקדנים מתקדמים יותר. המוכשרים שבהם, וביניהם פרנקי מאנינג, "גוייסו" לצוות הרקדנים של וויטי שם כולם היו רקדנים טבעיים מוכשרים ולימדו אחד את השני.
גם כשהחל פרנקי לשמש ככוריאוגרף של הקבוצה, מעולם לא קיבל הכשרה בריקוד מעבר למספר אימוני אקרובאטיקה מצומצם.
היעדר ההכשרה הרשמית לא הפריעה לרקדנים של וויטי בהובלה של פרנקי להגיע להופעה באולמות המרכזיים בארצות הברית ולהופיע ב-4 יבשות שונות, בין השאר באנגליה בפני המלכה (פרנקי זכר את לחיצת היד שלה עד יומו האחרון).

הפעם הראשונה שנכנס לשיעור ריקוד הייתה בשנות ה-50. פרנקי, שבשלב זה רקד, הופיע והרכיב כוריאוגרפיות במשך למעלה מ-20 שנה, הגיע לשיעור ניסיון בסטודיו של ארתור מוריי לאחר ששמע שמלמדים שם לינדי הופ.
פרנקי, שמעולם לא למד לינדי הופ בכיתה ואף פעם לא עשה שימוש בספירות על המוסיקה כגון 8 קאונט או 6 קאונט לדוגמא ("הקאונט היחידי שאני מכיר זה קאונט בייסי", היה אומר), הופתע לגלות את המורה סופר על המוסיקה ועושה באופן כללי "השד יודע מה" – אבל "לא לינדי הופ".
כשפנה לעזוב השיעור, שאל אותו המורה לאן הוא הולך. פרנקי השיב "זה קצת קשה מדי בשבילי" ויצא.