אחד מדמויות המצוירות הפופולאריות הראשונות התחילה את דרכה בכלל כלב פודל מדבר בסדרת סרטי האנימציה "טוק-א-ט'לון" בתחילת שנות ה-30. בטי הוכתרה ל"מלכת האנימציה" של תקופתה והיוותה ככה"נ את הסמל המין המצויר הראשון. בתקופת השפל הגדול היא היוותה תזכורת אופטימית לשנות העשרים, לדור ה"פלאפרס" ועוד.

פסקול הסרטים המצוירים בהן כיכבה כלל הרבה סווינג (בין השאר הלהיט "מיני דה מוצ'ר", עליו כבר נכתב בפינה זו).

אחת הדמויות עליה מבוססת הדמות הכוכבת היא הזמרת הלן קיין שרודר מברוקלין (כן, אחת משלנו). הלן הייתה נציגה בולטת של דור ה"פלאפרס" (גם הן "ביקרו" בפינה שלנו). המראה שלה, קולה ושורת הסקאט האופיינית "בופ-בופ-אה-דופ" הפכו לסימני הכר שלה, כמו גם של בטי בופ.

הדמות של בטי המשיכה להיות מפורסמת מאוד בשנות ה-30 –  הרבה אחרי שהזמרת הלן קיין ירדה מהבמות המרכזית (בעקבות תקופת השפל בארה"ב).

בתחילת שנות ה- 90 היא צברה את הופעת המחווה האחרונה שלה – כדמות משנה בסרט "מי הפליל את רוג'ר ראביט".

ההופעה הראשונה

הסצינה מרוג'ר ראביט :

והיום בפינתנו "דברים "חדשים" שעושים בשנות האלפיים שהם לגמרי שחזור של שנות ה-30" :
ביונסה.
הזמרת\שחקנית\רקדנית וכו' נותנת קרדיט להרבה אמנים שהשפיעו עליה (ביניהן מייקל ג'קסון עליו דובר ועוד ידובר בפינה זו).
אחת ההשפעות הגדולות של ביונסה, בעיקר בעניין שיוויון הזכויות והעצמה נשית היא
הזמרת\שחקנית\רקדנית ג'וזפין בייקר, שהתפרסמה בשנות ה-30 ה-40.
השפעתה של ג'וזפין, אמריקאית-צרפתייה ממוצא אפריקאי,  הייתה גדולה – החל מפעילות של זכויות נשים, זכויות שחורים, צעד הג'אז האותנטי שנקרא על שמה  וכלה בשמלת הבננות המפורסמת.
לא מפתיע אם כך שביונסה בחרה לעשות רפרנס לג'וזפין בקליפ בעל המסרים הפמיניסטיים  "סינגל ליידיז".
רוצים לדעת איך בדיוק?
תעיפו מבט בקליפ של ג'וזפין מ-34', באיזור דקה 1:50.

הקליפ "פארטי רוק אנט'ם" הכניס לתודעה הציבורית, לצד תחפושות רובוט מוזרות בפורים, גם את ה"שאפלינג" – צעד הריקוד שכולם מנסים לשחזר כשהם שומעים את השיר (ברמות הצלחה משתנות).
למעשה, ה"שאפלינג" שעושים החברה' בקליפ מורכב מ-3 צעדי היפ הופ – הצ'רלסטון, "האיש הרץ" וה-"המלבורן שאפל". לכאורה, שני האחרונים הם החייאה של צעדי ריקוד משנות השמונים והתשעים (ע"ע ונילה אייס). האמנם?

כולנו יודעים מאיפה בא הצ'רלסטון; ובעוד שקשה להתחקות אחרי המקורות המדויקים של צעדי ההיפ הופ המודרני, לא צריך ללכת רחוק כדי להבין מי היו הסבא – רבא שלהם.
קחו לדוגמא את סגנון ריקוד הטאפ המוקדם "סופט שו", שהיה נפוץ בתחילת המאה העשרים:
הרבה לפני פרד אסטייר והאחים ניקולס, כשהטאפ רק התחיל להיכנס לאופנה, לא היו נעליים מיוחדות בנמצא. הרקדנים עשו שימוש בנעליים רגילות – וכדי להגביר את האפקט ואת הצליל, היו מפזרים חול (ולעיתים גם מים) על הרצפה. התנועות היו פחות נקישות ויותר החלקות.

הסרטון הבא מדבר בעד עצמו – האם אתם מצליחים לראות את ההקבלות בין המופע מ-1934 לריקוד מ-2013?

כמו שכתוב אצלנו – "…אין חדש תחת השמש".

הייתה תקופה בה היו יצירות מפורסמות אהובות כל כך שהן חצו לז'אנרים אחרים. כזה היה המקרה של "מיני דה מוצ'ר", שיר מפורסם מ 31' שנכתב ע"י קאב קאלווי. השיר צבר פרסום רב (הוא מכר כמיליון עותקים, בעידן שבו הפטיפונים היו עדיין מוצר מותרות) וב-32 כיכב בסרט מצויר משלו, שכלל את כוכבת האנימציה של התקופה – בטי בופ.

כידוע, קאב קאלווי היה רקדן מוכשר עם שלל תנועות מיוחדות במינן (ביניהם גרסה מוקדת של "הליכת הירח").
כשניסו האנימטורים לצייר את הדמות של קאלווי עבור הסרטון ולשחזר את תנועות הרגליים המסובכות של הזמר\מנצח, הם כשלו. לכן, שבניגוד לשאר הדמויות, שתנועותיהן צוירו ביד, הדמות של קאלווי צוירה ממש על גבי הפריימים של סרט בו הוסרט קאלווי רוקד, שצולם במיוחד למטרה זו.
ליווי סווינג של סרטים וסרטים מצוירים היה רווח בתקופה – וקאלווי יצר עוד מספר שיתופי פעולה עם הדמות המצוירת של בטי בופ, כשהוא "מגלם" לחלופין איש מערות, ליצן ורוח רפאים.

להלן הסרט המצוייר המפורסם (קאלווי מופיע בתור ניבתן ב-4:20)

שנות ה-80 היו חוויה טראומטית מבחינה תרבותית – העיצוב, האופנה והמוסיקה של אותם שנים משאירה אותנו מבולבלים במקרה הטוב, ועם טעם רע בפה – במקרה הרע.

עם זאת, היו בעשור זה גם נקודות אור. אולי הכוכב הזוהר ביותר בשמיים האפלים (ומוארים בניאון) של שנות ה-80 – היה מלך הפופ, מייקל ג'קסון. הצבעוניות והכישרון, הפרפקציוניזם שנרכש עוד בימי הלהקה המשפחתית הביאו אותו לייצר הופעות מעולות (גם בארץ!), בהן כיכבו התנועות המפורסמות של תפיסת המפשעה, הבעיטות הישרות וכמובן, "הליכת הירח".

רבים נוטים לשייך למייקל את המצאת התנועה, אך אין דבר שרחוק יותר מהאמת.

למעשה, התנועה רווחה בביצועיהם של כוכבי במה כבר בעידן הג'ז – ביניהם המוזיקאי קאב קאלווי ורקדן הטאפ ביל ביילי. האחרון היה זה שביצע את הליכת הירח המוקלטת הראשונה, בסרט הג'ז הקלאסי  "קאבין אין דה סקיי" שכלל בין השאר גם ביצועים של כוכבים כמו אט'ל ווטרס ולואיס ארמסטרונג.

אין ספק שמייקל, שריקודו הושפע מאוד מאנשים כמו פרד אסטייר, ידע ש"ירש" את התנועה מאחרים. זו לא הייתה הנגיעה היחידה שלו בעולם הג'ז האותנטי, אבל על כך – בפוסטים הבאים.

הליכת הירח של מייקל 

הליכת הירח הראשונה (בסוף הקליפ)

השפעות של רקדנים שונים על מייקל ג'קסון